מדע ורפואה

ילדי אספרגר

ילדי אספרגר
  • מו"ל: מרסיליו
  • פרסום: 30 יולי 2020
  • עמודים: 336 עמ ', כריכה רכה
  • ISBN / EAN: 9788829705245

אדית שפר, היסטוריונית וחוקרת במכון ללימודי אירופה באוניברסיטת קליפורניה, משתמשת בניסיונה האישי כאם לילד אוטיסט כדי לחקור את שורשי האבחנה של אספרגר. בכך הוא מציע לנו נקודת מבט ייחודית המשלבת קפדנות אקדמית ורגישות אישית.

וינה ופסיכיאטריה בשנות ה-30 וה-40

וינה, בזמן שהנס אספרגר פיתח את התיאוריות שלו, הייתה מרכז של חדשנות תרבותית ומדעית. עם זאת, העיר הייתה גם מקום של מתחים פוליטיים וחברתיים גדולים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עמדה וינה בפני משבר כלכלי ואי-שוויון חברתי הגובר. תנועת האאוגניקה צברה רווח בהצעת פתרונות "מדעיים" לשיפור האוכלוסייה.

בהקשר זה הפכה פסיכיאטריית הילדים לכלי לזיהוי והפרדה של ילדים הנחשבים "בעייתיים". הפדגוגיה המרפאה של אספרגר הייתה חלק ממערכת שמטרתה להתאים ילדים לאידיאלים הנאצים של פרודוקטיביות וקונפורמיות חברתית.

עבודתו של הנס אספרגר

הנס אספרגר היה ידוע בגישתו המפורטת והאישית לטיפול בילדים. הוא האמין שילדים רבים, אם יודרכו כראוי, יוכלו להתגבר על קשייהם ולהשתלב בחברה. עם זאת, הסיווג שלו ל"פסיכופתיה אוטיסטית" שימש גם כדי להצדיק את ההדרה והחיסול של אלה שאינם מתאימים לקריטריונים ה"ניתנים להחלמה" שלו.

אספרגר ועמיתיו צפו בילדים בסביבות מבוקרות, תוך שהם מציינים כל פרט בהתנהגותם. מחקרים אלו היו הבסיס להחלטותיהם לגבי מי ניתן "להציל" ומי צריך לעבור לשפיגלגרונד, מעברה לילדים עם מוגבלות שכלית לכאורה. תהליך הבחירה הזה הושפע עמוקות מהאידיאולוגיה האאוגנית של אותה תקופה.

שיתוף פעולה עם המשטר הנאצי

שפר מתעד כיצד אספרגר ועמיתיו שיתפו פעולה באופן פעיל עם הרשויות הנאציות. למרות שאספרגר לא היה חבר במפלגה הנאצית, הוא פעל בתוך מערכת שמטרתה לטהר את הגזע הארי באמצעות חיסול אנשים שנחשבו לא כשירים. תפקידו בהעברת הילדים לשפיגלגרונד, שם נהרגו רבים, הוא כתם אפל ובלתי ניתן למחיקה על מורשתו.

אספרגר נימקה את הפעולות הללו בכך שלא ניתן לשלב ילדים עם מוגבלויות קשות בחברה וכי חיסולם הכרחי לטובת הקהילה. עם זאת, הצדקות אלה התבססו לרוב על דעות קדומות וקריטריונים שרירותיים, המשקפים את המציאות האכזרית של הפסיכיאטריה.

גילוי מחדש והתפשטות של תסמונת אספרגר

בשנות ה-80 התגלתה מחדש אבחנה של אספרגר על ידי הפסיכיאטרית הבריטית לורנה וינג, שקידמה אותה כקטגוריה מובחנת בספקטרום האוטיזם. גילוי מחדש זה הוביל למודעות וקבלה רבה יותר של הבדלים נוירו-מגוון, אך גם העלה שאלות לגבי המקורות וההשלכות של אבחנה זו.

שפר מדגיש כיצד לתסמונת אספרגר, אף שהיא מועילה לרבים, יש שורשים בתקופה היסטורית המסומנת על ידי אידיאולוגיות מדכאות. האבחון שיקף את ערכיה וסדרי העדיפויות של החברה הנאצית, אשר ביקשה להתאים את הפרטים לאידיאל של שלמות ארית.

השלכות אתיות ומוסריות

ספרו של שפר מעלה שאלות אתיות ומוסריות חשובות בנוגע לשותפותם של רופאים במדיניות רצח העם של הרייך השלישי. סיפורו של אספרגר מדגים כיצד ניתן להשתמש באבחנות רפואיות כדי להצדיק פרקטיקות לא אנושיות מזמין הרהורים ביקורתיים על האופן שבו תיאוריות פסיכיאטריות מושפעות מהאידיאולוגיות הפוליטיות והחברתיות של זמנן.

שפר מזמין את הקוראים לשקול את ההשלכות של אבחנות פסיכיאטריות מודרניות ולהרהר כיצד הן עשויות להיות מעוצבות על ידי כוחות מחוץ למדע. הסיפור של אספרגר הוא אזהרה רבת עוצמה לגבי הצורך לבחון היטב את הפרקטיקות הרפואיות ולשקול את ההשלכות האתיות והמוסריות שלהן.

"ילדי אספרגר" מאת אדית שפר היא עבודה יסודית להבנת המקורות ההיסטוריים של אבחון אוטיזם וההשלכות האתיות של פרקטיקות פסיכיאטריות. הספר מדגיש את הסתירות של עבודתו של הנס אספרגר ואת ההקשר שבו התפתחו התיאוריות שלו. באמצעות ניתוח מפורט של מסמכים היסטוריים, שפר מעלה שאלות חשובות לגבי האופן שבו ניתן להשפיע על אבחנות רפואיות מאידיאולוגיות פוליטיות וחברתיות.

הסיפור של אספרגר מזמין אותנו להרהר בביקורתיות על מקורותיהן של תיאוריות פסיכיאטריות והשפעתן על החברה. אבחנות, כפי שמדגים שפר, אינן ניטרליות, אלא מעוצבות על פי הערכים והאמונות של זמנן. ספר זה מהווה אזהרה רבת עוצמה לגבי הצורך לבחון היטב את הפרקטיקות הרפואיות ולשקול את ההשלכות האתיות והמוסריות שלהן.

קורבלבה

פרסם את מודול התפריט למצב "offcanvas". כאן אתה יכול לפרסם גם מודולים אחרים.
למד עוד.