FOIA: יש לנו את האישור הסופי שהנזק לחיסון מוסתר באופן שיטתי

העוקבים אחרינו יזכרו שאחת היוזמות המשפטיות שביצעה קורבלבה נגעה לגישה למסמכים הנוגעים לפיצוי בגין נזקי חיסונים. הנושא תמיד היה קרוב ללבנו במיוחד, בהתחשב בכך שאנו יודעים בוודאות שלפחות 3 אירועים שליליים שהובילו למותם של ילדים ונציאנים מעולם לא נספרו או הופיעו בדוחות תעלה ורדה (ערוץ התייחסות להערכת הנזק הנגרמת על ידי חיסונים ולפרסום דוחות על בטיחות חיסונים ותופעות לוואי שתועדו בונטו). מכאן האובססיה לחקור את התפקוד היעיל של מערכת המעקב המחוברת למערכת פיצוי הנזק (כאן תוכל לשחזר את כל הסיפור הקשור לבקשות ה-FOIA שלנו בחלק המתאים של האתר).

החדשות שאנו נותנים לכם היום הן שה-TAR של לאציו דחה בסופו של דבר את הערעור שלנו, ואישר באופן רשמי וסופי שהנתונים הנוגעים לפיצוי L.210 / 92 אינם מעובדים על ידי המדינה. אבל בוא נסקור בקצרה את העובדות, כי אנחנו מנסים לקבל תשובות כבר 3 שנים, לא קיימות עכשיו שאנחנו יכולים לומר.

זה היה בשנת 2019 כאשר, לאחר שקיבלנו את הבקשה הראשונה לגישה למסמכים, באזור ונטו, קיבלנו את התגובה הראשונה, שאישרה 40 נבדקים משופים בונטו בין השנים 2001 ל-2015 עם ממוצע של כמעט 3 שיפוי בכל שנה, של אשר 3 לאחר מוות (כאן אתה יכול לקרוא בפירוט) ואנחנו חוזרים על זה, הכל מוסתר על ידי מערכת מעקב התרופות של אזור ונטו, קאנלה ורדה.

למרבה הצער, התגובה שהתקבלה הייתה חלקית בלבד, שכן הגורם העוסק בפיצויים טען שכדי לספק לנו את הנתונים האחרים (למשל אילו חיסונים גרמו לנזק), הם ייאלצו "לשתק באופן מהותי את התפקוד התקין של הפעילות המוסדית של משרד התגמולים".
עם זאת, עובדה זו הכחישה רשמית את מערכת המעקב התרופתית של האזור, Canale Verde, שתמיד השמיטה מקרי מוות, מעולם לא דווחה בדיווחים תקופתיים.
לא מרוצים, החלטנו להגיש את אותה בקשת גישה למסמכים, באותן שאלות, במשרד הבריאות, כדי לקבל נתון לאומי.

תוצאה: לאחר שנתיים התשובה שהגיעה אלינו הייתה שבאיטליה רק ​​648 נבדקים קיבלו פיצוי. אובייקטיבית זה לא הספיק לנו...

משרד הבריאות העביר לנו את הנתון הזה וטען שלא יוכל להשיב לנו יותר אך הנתונים, כפי שניתן לקרוא לעיל, התייחסו למי שקיבלו את הפיצוי הנוסף לפי חוק מיום 29. 229, ולא ההכרה העיקרית בנזק לפי חוק 210/92. אנו מזכירים לכולם שחוק 210/1992 הוא החוק המסדיר את ההכרה בנזקי חיסונים (לרבות נזקים ממוצרי דם), בין אם נגרמו מנזק בלתי הפיך ובין אם נגרם כתוצאה מנזק בלתי הפיך או מוות. החוק מאוד ברור, הוא מורכב מ-8 מאמרים ואפשר לקרוא אותו Thu. חוק 210/1992 נוסף לחוק 229/2005 העוסק בפיצויים נוספים באופן יחסי להיקף נזקי החיסון, המשלב את חוק 210/92, פיצוי זה הינו נוסף ויש לבקשו בנפרד (כדי שיהיה ברור מי ירצה לעולם לא תהיה הזכות ל-229, וגם לא למי שאולי מחוסר ידיעת החוק לא הגיש בקשה לאחר מכן ונכונה לפיצוי הוגן) ולכן נתוני 648 פיצוי לא היה ואינו ממצה או מייצג את המספר האמיתי של הנפגעים המוכר על ידי המדינה!!! לא רק זה, הוא גם מחוץ לסטטיסטיקה לחלוטין ומצביע על רצון פוליטי וממסדי להכחיש ולהסתיר נזקי חיסונים.

להעריך את כל האלטרנטיבות האפשריות, החלטנו לערער הן לוועדה לגישה למסמכים מנהליים בנשיאות מועצת השרים, והן ל-ANAC. אותה תוצאה. בקיצור, עוד קיר מגומי. האם ויתרנו? לא. המשכנו בבקשה לבדיקה חוזרת למשרד, באותן שאלות. והנה התגובה הרשמית של המשרד: "הדרישות של איגוד זה מחייבות הכנה, ארגון, עיבוד ופרשנות מהותית שעל המינהל לבצע במיוחד כדי להנגיש את הנתונים המבוקשים. נתונים אלה, אשר, יש לציין, אינם זמינים ישירות: משרד 4 של המנהל הכללי הנ"ל מבצע, למעשה, את הסדר הפיצויים והתדיינויות הקשורות לאותו וכדי להיענות לבקשה הנדונה יש להפנות משאבים ל הפגיעה ב"פעילות הפירוק הרגילה, שכבר הועמסה מספיק על ידי ביצוע ההרשעות השיפוטיות הרבות, לרבות הרשעות ציות של ה-TARs".

קח את הזמן כדי לקרוא מחדש את התשובה ולהעריך את ההודאות המרומזות שלה.

לכן המשרד האחראי לא ידע לענות לנו כי הוא לא מעבד את הנתונים ומכיוון שהוא עמוס מדי "מתוך ביצוע הרשעות השיפוטיות הרבות". מכאן עלתה שאלה לגיטימית: האם הם הטילו את חיסון החובה שנקבע בחוק 119/2017 מבלי שיש להם נתונים אמיתיים על יחס הסיכון לתועלת?! ושוב: האם בחתימה של כל הסכמה מדעת יש במרומז בפני עצמה חוסר מידע שאינו מאפשר לה להיות שלמה בצורתה?  (כאן המאמר "פגום ונסתר: נפנה ל-TAR כדי לגלות כמה נפגעים מחיסונים באיטליה")

הם סיכמו, רבותי, באומרו שכנגד החלטתם לא לספק את הנתונים נוכל לפנות ל-TAR, וזה מה שהחלטנו לעשות.

היום אנו מודיעים לכם כי הערעור נדחה אך יחד עם זאת, קיבלנו את ההודאה בכך שמשרד הבריאות אינו עוסק בשום צורה בעיבוד נתוני הפיצויים, ואף לא בידיעה איזה נזק גרמו חיסוני החובה על השנים, לא מה החיסונים שגרמו להם, ולא כל מידע אחר: הנתונים האלה פשוט לא קיימים.

כמה קטעים יותר ממשמעותיים בפסק הדין הדוחה את הערעור על ידי התמ"ר:

"למעשה, הנתונים והמידע המבוקשים חסרים על ידי האסוציאציה החוזרת, שכן מדובר באלמנטים ש ידרוש פעילות מונעת של זיהוי, מחקר, ניתוח ופיתוח (לכן עבודה אד-הוק של משרדי השרים בהתאמה). פעילות גיבוש נתונים, אשר עם זאת, כפי שצוין בהערת השרים הנ"ל (אשר כמעשה ציבורי הוא אותנטי במלואו עד לתלונה על זיוף), היא מעולם לא יזמה על ידי ממשל המדינה המוצהר".
"במקרה הנוכחי זה בשלום לפני נתונים לא הוחזקו בדיוק בגלל שהם מעולם לא עובדו ולכן מאומן; "
"כך אין זו בעיה הקשורה לקשיים אפשריים במציאת הנתונים, אלא, בקיום הקונקרטי של הנתונים עצמם"
"מנקודת מבט שונה אך משלימה, יש לשקול גם כי בקשת העמותה המבקשת מכוונת, במבט מעמיק יותר, לא כל כך להפעיל סוג של שליטה רחבה על עבודת הרשות (..) אלא דווקא להפעלת סוג של שליטה רחבה על עבודת הרשות (..) להפעיל מכשיר הנעה אמיתי של הפעילות הניהולית במובן המצוין לעיל. זה מתברר כלא קביל "(...)
"לכל היותר, פעילות מחקר וניתוח דומה יכולה לנבוע מהליכי הבקרה האופייניים ביותר הקשורים לפעילות הפוליטית השמורה ללשכות (למשל בירורים בנושאים בעלי אינטרס ציבורי לפי סעיף 82 לחוקה) ולעולם לא מתוך מכובד אלא עדיין בקשה פשוטה לגישה אזרחית המועברת על ידי עמותת אזרחים כמו זו. לסיכום, הערעור, מכל הטעמים שפורטו לעיל, מופרך ודין להידחות
"בית המשפט המנהלי האזורי של לאציו (..) הכריע באופן סופי בערעור, כמו באפיגרף המוצע, דוחה אותו. דנה את העמותה המבקשת להחזיר את הוצאות המשפט, שיכומתו בסכום כולל של 2.500 אירו (אלפיים וחמש מאות / 00).

לסיכום: הנתונים אינם קיימים, הנתונים המתייחסים לנזקי החיסון המוכרים ופוצעים / מפוצים אינם קיימים כי הם אינם מעובדים. זאת למרות שקיים חוק המחייב חיסוני ילדים, למרות שעל בסיס מצב החיסון יש היום הגבלות על חירויות אישיות ועל הזכות לעבוד ועלינו "להסתפק" בנתון חלקי המקושר ל חוק אחר...

קיבלנו אישור מהתמ"ר שאף אחד במשרד הבריאות אינו עוסק בנושאים אלו. אי אפשר לקבל את הנתונים של כמה ובסך הכל באמת נפגעים מחיסונים באיטליה. הערעור שלנו נדחה מאחר שלא ניתן לקבל מצידנו לטעון לעיבוד מיוחד של הנתונים. הנתונים שאנו מחפשים אינם קיימים ואין בידי השופט להטיל את עיבודם. לכל היותר צריכה להיות הלשכה לבקש את זה, לא אנחנו אלא, מה שאתה לא מוצא במשפט, בכל פעם שחבר פרלמנט פנה לאגודה שלנו, תמיד ביקשנו להמשיך בבקשתנו... אף אחד לא פנה מעולם עשה זאת.

העמקה

בתקופה זו דובר על תיקון שאושר על ידי הוועדה לעניינים חוקתיים של הסנאט, לצו החוק מיום 26 בנובמבר 2021, נ. 172: "עבור נבדקים הנתבעים לחובות חיסון לפי צו זה שדיווחו, עקב חיסון למניעת זיהום ב-SARS-CoV2, על פציעות או ליקויים שמהם נגרמה פגיעה קבועה בשלמות הפסיכו-פיזית, את הוראות החוק. מיום 25 בפברואר 1992, n.210 חל ". 
ברצוננו להדגיש כי פיצוי זה נוגע אך ורק לנזקים בלתי הפיכים בלבד, כאמור, לירידות קבועות; זאת ועוד, אנו אומרים זאת כבר שנים, חוק 210/92 הוא בובה המאפשרת למדינה להתיימר לדאוג למי שאחרי ציות להמלצות או החובות שהמוסדות החליטו, נגרם להם נזק בלתי הפיך.
למעשה, הניסיון והראיות מעידים ללא ספק כי קבלת הכרה, ראשית, ופיצוי, אם כן, היא התחייבות בלתי סבירה וכי האחריות להוכחת הנזק מוטלת מכל הבחינות על המשפחות, גם מבחינה כלכלית. יתרה מכך, משרד הבריאות הוכיח מאז ומתמיד כי הוא מוכן לעשות הכל כדי לא לשלם פיצויים, או לעכב ככל האפשר את הוצאת הפיצויים/הפיצויים, תוך שימוש בפסיקה. באופן לא מפתיע, בתשובתו כתב המשרד בדיוק כי הכיוון הכללי הוא "נטל על ידי ביצוע של הרשעות שיפוטיות רבות, כולל הרשעות ציות על ידי ה-TARs." ובכן, אם יש גזר דין ציות מהתמ"ר, זה אומר שמשפחה נאלצה לערער אליו כי הפיצוי לא הוצא. אולי זה היה כסף הכרחי לטיפול בפצוע אבל ברור שזה לא דברים שמעניינים את המשרד.