תקשורת

מכתב גלוי לחברי קורוולב ותומכים

מכתב גלוי לחברי קורוולב ותומכים
מכתב גלוי לחברי Corvelva ותומכיה ולכל המשתמשים שקוראים אותנו.

כולנו צופים ברגע חשוך ובלחץ הולך וגובר המופעל על האוכלוסייה להחליט להיכנע, להיכנע לסחטנות, להחליף עקרונות ואידיאלים ל"הכללה "של האומללים בחברה החדשה.

אני כותב כדי לשתף אתכם בכמה הרהורים שאני מקווה שיעזרו, ולו רק כדי לערוך חשבון נפש על המצב ועל מה שיש לנו לפנינו.

ברגע זה אנו חשים לחיצה הולכת וגוברת, ההופכת למוחשת באמצעות החוקים שנחקקו והצעדים המחמירים שננקטו בהדרגה, אך מעל לכל היא נראית נתפסת באמצעות הכלי החזק ביותר העומד לרשות השליטים: כלי התקשורת ההמוניים. וזה לא משנה אם אתה עונה "אני לא צופה בטלוויזיה - אין לי את זה": לשכן או למעסיק שלך או לאמא שלך יש את זה, וזה מספיק כדי לגרום לך להרגיש צוד (אני מדבר הכי הרבה חלק).

ובכן אני אומר לך: זה יחמיר, זה יחמיר, הבוקר נתקלתי בחוזר תאגידי של חברה צפונית גדולה שטוענת כי היא כוללת את המעבר הירוק כאמצעי לגרום לעובדיה לעבוד, תחת עונש השעיה מהעבודה . האם הם יצליחו לעשות את זה? האם ידווחו עליהם? האם השופט הראשון שנקרא לנאום ייחשב כבלתי חוקי? כן, אבל בינתיים ... בינתיים יש לנו יותר ויותר אנשים בסחיטה ועוד ועוד אנשים שחיים בפחד, חרדה ודאגה.
סימן שאלה נהדר, אם כן, זה שתלוי בעולם הספר, מקור לדאגה קיצונית להורים, כמו גם לעובדי ה- MIUR המעורבים.

אנחנו מקשיבים לך, אנחנו קוראים אותך, אנחנו "שומעים" אותך, כל יום. אנחנו חיים את אותם הדברים.

מה לספר לך? שאנחנו באחת מאותן נקודות המפנה, אחד מאותם רגעים היסטוריים בהם עלינו להתנגד, שוב ושוב.
עלינו להיות ברורים שזה לא יהיה קל, עלינו לדעת שזה כך, עלינו להתמודד עם המציאות באופן מיידי, כדי לא להתמוטט ברגע שהמציאות הזו תתדפק על דלתנו. יש לקחת בחשבון עימות מילולי, לקחת בחשבון התקפות, לקחת אימה וסחיטה במקום העבודה ובכל המקומות בהם "כוח" מסוגל להשמיע את עצמו.
חברות גדולות, למשל, הן בדרך כלל חלק מאותם מקומות, מלובי גדול וחזק שמאמין שהיא מפעילה את כוחה על העבדים שלה, שזה יהיה אתה, זה היינו אנחנו.
ואם אתה חושב שכל זה לא הוגן, עליך לדעת שיהיה צורך להילחם, להתנגד ולהילחם, ולו רק על ידי הישארות במקומך, ולו רק על ידי לא לסגת סנטימטר מהאמונות שלך, ולו רק על ידי לא נותן לעצמך להתכופף. האם זה יהיה קשה? כנראה שכן. כמעט בטוח. לשם כך עלינו להיות מוכנים. אני מאמין שאנחנו בשלבים האחרונים, אבל השלבים האחרונים האלה יהיו כבדים.

זה ייקח אומץ וזה ייקח פעולה - אפילו באמצעים חוקיים - בכל דרך אפשרית. למה אני אומר לך את זה? להפיל אותך? כדי לדכא אותך? לא, למעיין אותך.
ראית שאנחנו כל כך הרבה שיש לנו הוכחה לכך לפני כמה ימים, עם אותו גאות אנושית שנשפכה אל הכיכרות ומצאה את עצמה, עם שמחה בלב, יחד. כאן עלינו להישאר רבים.
עלינו לדעת כי יש לנצח בקרב זה, וכדי לעשות זאת, יהיה צורך בדבר אחד מעל לכל: אל תוותר. אל תיכנע לסחטנות, תהיה מוכן, מקרוב, להתמודד עם התקופות החשוכות האלה. ואולי ההתנגדות תספיק.
אין לנו את הוודאות, אבל הוודאות שחייבת להנחות אותנו היא אחרת: ההתנגדות היא האלטרנטיבה האפשרית היחידה, זה עולה מה שזה עולה, מכיוון שנתן הוא מחוץ לדיון.

האם אנו יכולים להגן על עצמנו באופן חוקי? כן, אבל קודם אתה צריך להיות מוכן לא להיכנע. דוגמה בולטת הגיעה אלינו מעולם הבריאות: רבים התנגדו ועדיין מתנגדים, לקחו בחשבון שהם יכולים לאבד את משכורתם, והשיגו כתוצאה שהמערכת נאלצה לסגת (הקפאת ההשעיות). זו הדרך.
מי לא מוכן, מי חי המנוהל על ידי פחד ולא על ידי בהירותפנימי, אבל גם כמה שבאמת אין להם אלטרנטיבה (יש), ייכנעו. אבל אנחנו רבים, ויחד אנחנו באמת יכולים לעשות את ההבדל. אנחנו בהחלט עושים את זה לעצמנו. היו משואות של עצמכם. והחזק. אחרי הסערה השמים הצלולים תמיד מגיעים.
האם מדובר בסערה מעט ארוכה מהרגיל? לא, מבחינה היסטורית חיינו גרוע יותר, גם כדי להשיג את הזכויות הרבות שהיום אנו רואים כמובנות מאליהן.

ראש בראש, חברים, עצבים חזקים ומטרות ברורות. חוֹפֶשׁ.
 

נסים לנגרודי - נשיא קורבלבה
קורבלבה

פרסם את מודול התפריט למצב "offcanvas". כאן אתה יכול לפרסם גם מודולים אחרים.
למד עוד.